פסק-דין בתיק ב"ל 3018-09

1.       ביום 14/10/07, הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום קצבת נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: " החוק").

הנתבע דחה את תביעת התובעת לגבי התקופה שמיום 1/9/07 ואילך, תקופה שבעדה נקבעה לתובעת נכות רפואית משוקללת בשיעור 44%. (לגבי תקופה קודמת - נקבעה לתובעת דרגת נכות רפואית זמנית גבוהה מ-50% וכן דרגת אי-כושר מספקת, כך שלגבי תקופה קודמת התביעה התקבלה). 

2.       המחלוקת בתובענה שבפנינו היא בשאלה אם את תביעתה של התובעת היה נכון לבחון על פי ההנחה שהתובעת היא בגדר "עקרת בית" או על פי ההנחה שהתובעת היא בגדר מבוטח רגיל, שאינו "עקרת בית", לצורך פרק ט' לחוק.

          אותה מחלוקת נובעת מהשאלה אם התובעת צברה תקופת עבודה מספקת כדי שהיא תענה על החריג להגדרת "עקרת בית" בסעיף 195 לחוק (נרחיב בענין זה, להלן). הנתבע טוען שהתובעת לא צברה תקופת עבודה כזו (12 חודשים רצופים או 24 חודשים שאינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה לנתבע), ואילו התובעת טוענת שהיא צברה תקופה כזו.

3.       המחלוקת האמורה בענין תקופת העבודה, היא במישור העובדתי. לפיכך, נקבע התיק לישיבת הוכחות ושמענו עדויות של עדי הצדדים.

מספר הערות בטרם פירוט העובדות

4.       אותה מחלוקת עובדתית בשאלת צבירת תקופת העבודה לפני הגשת התביעה לנתבע, מתייחסת - למעשה - לשאלת תקופת עבודתה של התובעת כעובדת במשק הבית של גב' לאה קובי (שתיקרא להלן: " לאה").

          לאה דיווחה לנתבע על העסקת התובעת בחודשים שמינואר ועד אפריל 2006 (אם כי אין חולק שהתובעת עבדה אצל לאה גם בתחילת חודש מאי 2006). התובעת גרסה שהיא החלה לעבוד אצל לאה כבר שנים לפני כן, בשנת 1999 או בשנת 2003 (התובעת מסרה מספר גרסאות בענין זה).

גרסאותיהם של כל העדים בתובענה זו נראות לנו בעייתיות. בחלק זה של פסק הדין נביא מספר דוגמאות לסיבות שבגינן ראינו את הגרסאות כבעייתיות.

5.       עדת התובעת, גב' זהבה אליהו (שתיקרא להלן: " זהבה"), הוזמנה על ידי התובעת כדי לתמוך בגרסת התובעת, באשר זהבה, כביכול, עבדה אצל לאה במקביל לתובעת. מתוכן עדותה של זהבה והסתירות הפנימיות בה, התברר כי לא ניתן לבסס דבר מה על עדותה.

          זהבה העידה תחילה כי עבדה אצל לאה במשך כ-7 שנים, החל משנת 1990. בהמשך, משהתברר לזהבה כי גרסה כזו אינה יכולה לתמוך בגרסת התובעת (באשר גרסת התובעת היא על כך שהיא עבדה אצל לאה בתקופה מאוחרת ל-1997), הסכימה זהבה לאשר שנכון מה שרשום אצל הנתבע, על כך שזהבה עבדה אצל לאה משנת 1997 עד דצמבר 2002. בהמשך נאמר לזהבה שהתובעת גורסת, למעשה, כי היא עבדה אצל לאה רק משנת 2003 (זו היתה גרסת התובעת כפי שהיתה ידועה באותו שלב), שינתה זהבה את טעמה וכבר לא נראה שהיא עמדה מאחורי גרסתה על כך שהיא עבדה אצל לאה במקביל לתובעת, אלא טענה שהתובעת סיפרה לה שהיא עבדה אצל לאה. ברור שגרסתה של זהבה אינה יכולה לשמש בסיס לקביעת עובדה כלשהי. העובדה שהתובעת ניסתה להיתמך בגרסתה של זהבה, מפחיתה בעינינו ממשקל גרסת התובעת.

6.       התובעת עצמה גרסה תחילה שהיא החלה לעבוד אצל לאה בשנת 2003. כך נטען בסעיף 5 לכתב התביעה וכך נטען גם בסעיף 7 לתצהירה.

          לאחר מכן (אולי בשל שמיעת עדותה של זהבה), העידה התובעת בתחילת חקירתה הנגדית, שהיא החלה לעבוד אצל לאה כבר בשנת 1999.

          אנו מודעים, כמובן, לכך שהן בכתב התביעה והן בתצהיר הטענה היתה שהתובעת עבדה אצל לאה לפחות החל משנת 2003 באופן רצוף, כך שלכאורה הדברים היו יכולים להתיישב עם העדות על כך שתחילת העבודה היתה בשנת 1999 וההנחה שמשנת 1999 עד 2003 העבודה אצל לאה לא היתה רצופה, אלא שהתובעת - בתחילת חקירתה הנגדית, ציינה, כאמור, את מועד תחילת העבודה אצל לאה כשנת 1999 והתייחסה דווקא לעבודותיה האחרות כאל עבודות מזדמנות לתקופות קצרות, בעוד שלגבי העבודה אצל לאה, העידה התובעת כי היא עבדה "כל יום" 5 שעות, מבלי שבאותו שלב בעדותה היא סייגה זאת לשלב שמשנת 2003 ואילך.

          בהמשך עדותה, התייחסה התובעת לעבודתה של זהבה אצל לאה, וציינה שזהבה החלה לעבוד בשנת 1997. משתשומת לב התובעת הופנתה לכך שלפי גרסתה (האחרונה) היא עצמה החלה לעבוד רק בשנת 1999, שינתה התובעת את טעמה ואמרה שהיא ראתה את זהבה לפחות 3 שנים לפני התאונה. התאונה הנטענת היתה בשנת 2006, כך שעדות זו מלמדת על כך שהתובעת ראתה את זהבה בעבודה לפחות משנת 2003, דבר שלחלוטין אינו יכול להתיישב עם עדותה של זהבה עצמה.

7.       גם בן זוגה של התובעת, מר ויקטור פרטוש (שייקרא להלן: " ויקטור") העיד מטעמה.  ויקטור כנראה לא היה מודע לשינוי בגרסתה של התובעת בדבר מועד תחילת העבודה, כך שהעיד כי התובעת החלה לעבוד בשנת 2003 (כמו הגרסה המקורית של התובעת).